#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחריץ מים שמונח בין התחומים של ב&#x27; עיירות, והחריץ מונח 1) מקצתו בעיר אחד ומקצתו בעיר שני 2) כולה בתוך התחום של שתי העיירות 3) מקצתו בכל עיר ויש מקום באמצע החריץ דהוי חוץ מהשתי עיירות?"	"1) כתבו הטור והמחבר דאסור למלאות ממנו [אפי&#x27; אם אינו מוליכם לביתו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)] אלא אם יש מחיצה תלויה להפסיק ביניהם [ושקוע במים טפח או חוץ למים טפח וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; שנ&quot;ו וסי&#x27; שע&quot;ו (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {וצ&quot;ב מה שכתב דמותר מפני שיש לזה צורך הרבה}] דכל עיר דעתו על המים שמונח בתחומו [והא דאמרינן בגמ&#x27; דדוקא לריב&quot;נ דס&quot;ל דחפצי הפקר קונים שביתה אסורים אבל לרבנן מותר, תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) היינו רק לדעת המקשן אבל אליבא דאמת אפי&#x27; לרבנן אסור, והגר&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) תי&#x27; דתוס&#x27; לא גרסי הכי בגמ&#x27;], אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה וצריך) הביא מכמה ראשונים ואחרונים שחולקים על הטור והמחבר וס&quot;ל דלפי מאי דקיי&quot;ל כהרבנן דחפצי הפקר אינם קונים שביתה ה&#x27;&#x27;נ אינם קונים שביתה [וביארו תוס&#x27; (מ&quot;ז ע&quot;ב) דלא דמי למי גשמים דאמרינן דדעתן עלייהו דהכא מימשכי מתחום לתחום בטלה דעתם והוי כחפצי הפקר], והביה&quot;ל מסיים צ&quot;ע להלכה 2) אמרינן ברירה ומותר לכל אחד כעירו כיון שהמילוי היה בהיתר (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וכן ראינו לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ז סע&#x27; י&#x27;) דבחבית של יין דאינו ינקי אמרינן ברירה] 3) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מקצתו) דמסתבר אם יש רחב הרבה שמפסיק בין השתי תחומים הוי הפסק דמים אלו הוי כחפצי הפקר ואינם קונים שביתה ולא חיישינן שהמים ילכו מתחום זה לתחום אחר {ואפשר דתלוי אם יש יותר מים של הפקר ממים של איסור}, והא ראיה מותר לשאוב מן ים גדול כמה מילין ולא חיישינן להמים שמונח בקצה השני [ובפרט דיש הרבה חולקים אפי&#x27; כששני התחומין מובלעים זה בזה וכמ&quot;ש למעלה]"	סימן תב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחריץ שמקצתו בתחום העיר ומקצתו חוץ לתחום העיר?	"פשוט דמותר לשאוב ממנו דאפי&#x27; המים שחוץ לתחומו הוי כחפצי הפקר ולא קנו שביתה במקומן (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר להביא מים מהחריץ בשבת?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דמיירי ביו&quot;ט א&quot;נ ע&quot;י פסי ביראות א&quot;נ בחריץ העומד ברה&quot;י (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה חריץ)"	סימן תב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בצד השני יש 1) עיר של גוים 2) גוי יחיד 3) ישראל יחיד?	"1) ג&quot;כ אוסר [וקנו שביתה במקומן וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; ת&quot;א)] (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) כתב הפמ&quot;ג (שם) בשם הב&quot;ח דאינו חשוב כ&quot;כ לאסור על העיר של ישראל מספק ומותר למלאות ממנו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) 3) הפמ&quot;ג (שם) מצדד דאסור, אבל השעה&quot;צ (שם) מצדד להקל דבאמת המים הם חפצי הפקר ורק ע&quot;י עיר שלמה אמרינן דדעתייהו עליהם ולא ביחיד "	סימן תב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור של תבן שבין השתי תחומין?	"בזה מותר לכל אחד ליטול מתחומו דלא מתערבי אהדדי (רמ&quot;א), וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) דאינו מותר אלא להעמיד שם בהמותיו אבל אסור ליטול בידו וכמ&quot;ש לעיל ס&quot;ס שע&quot;ב, וצ&quot;ע דהתם הוא משום שמא יפחת מי&#x27; טפחים ויעבור על הוצאה וזה לא שייך כאן (ר&quot;י באק)"	סימן תב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים המושכין?	"אינם קונים שביתה ומותר למלאות ממנו, ואפי&#x27; בשל יחיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [וכ&quot;כ לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ז סע&#x27; ט&quot;ו)]"	סימן תב סעיף א		
